מה עושה לך הציטוט הבא: ״המפתח לחיים טובים במחצית השניה של החיים הוא מציאת התשוקה שלך״?
כמעט כללתי את הציטוט הזה, מתוך הספר "גברים ומעברים" כאן באתר, באותיות גדולות, אבל אז הרגשתי חוסר נוחות גדולה איתו.
הציטוט הזה, גם אם הוא עשוי להיות נכון, לפחות בחלקו, עלול להישמע מרחיק ובלתי אפשרי להגשמה. יש משהו מאד תובעני בדרישה הזאת למצוא את התשוקה, רצוי עכשיו ומיד, כי לעתים התשוקה זקוקה דווקא להרפיה, הבנה, רכות וגם זמן לפני שהיא מבצבצת. לפעמים היא צריכה שנפנה לה מקום כדי שהיא תוכל להרים את ראשה.
כשאדם מרגיש שאין לו תשוקה, הדרישה הזאת עלולה לגרום אצלו אפילו לתחושת אשמה וחוסר ערך ובאופן אבסורדי להרחיק אותו עוד יותר מהתשוקה הנכספת. בוודאי אצלנו הגברים, שמגיל צעיר נדרשנו "לספק את הסחורה".
אז מה כן יכול לעזור לעורר מחדש את התשוקה? בין היתר להוריד את התובענות ולאפשר יותר הקשבה לעצמי, פינוי זמן ומקום, פיתוח היכולת להיות בחוסר ודאות, חיבור למקומות ראשוניים שהתנתקתי מהם, לחלומות ישנים.
אז גם אפשר להיעזר במספר כלים מעשיים כדי לעורר מחדש את התשוקה והיצירתיות, בקצב שלה.
